Le texte Le vocabulaire Les révisions
Tmourah
Daf 6a
''נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ'' — זֶה קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא!
Traduction
''Either a bull or a lamb that has anything too long or too short, that may you offer for a gift; but for a vow it shall not be accepted'' (Leviticus 22:23). This verse teaches that only blemished animals may be consecrated for Temple maintenance. And we learned in a baraita: With regard to one who consecrates unblemished animals for Temple maintenance, even though he has transgressed a prohibition, what he did is done. This is apparently a conclusive refutation of the opinion of Rava.
Rachi non traduit
נדבה תעשה אותו. ואמרינן לקמן (תמורה דף ז:) אלו קדשי בדק הבית ואיכא למשמע אותו אתה מתפיס לבדק הבית ואי אתה מתפיס תמימין לבדק הבית:
בלא תעשה. כדדרשינן לקמן וידבר ה' אל משה לאמר לא אמור:
אָמַר לָךְ [רָבָא]: מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבּוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, נִתְרַבּוּ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת.
Traduction
The Gemara explains that Rava could say to you: From the same place that it was derived earlier that blemished animals are included, i.e., that their consecration for sacrifice on the altar is effective after the fact, it is likewise derived that unblemished animals are included, that their consecration for Temple maintenance is effective. But in general, transgressions are not effective.
Rachi non traduit
מהיכא דאיתרבו בעלי מומין למזבח. דקדשי בדיעבד:
איתרבו כו'. דהא בההוא קרא כתיב ולנדר לא ירצה ואמרינן לקמן (תמורה דף ז:) אלו קדשי מזבח וכתיב לא ירצה דמשמע רצויי לא מרצו הא מקדש קדשי ואיתקוש תמימין לבדק הבית לבעלי מומין למזבח דהא מחד קרא נפקי לאיסורא דלא מקדיש הלכך איתקוש נמי לענין מה שעשה עשוי:
וַהֲרֵי גָּזֵל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ''לֹא תִגְזוֹל'', וּתְנַן: הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים — מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא!
Traduction
The Gemara objects: But there is the case of robbery, with regard to which the Merciful One states: ''You shall not oppress you neighbor, and you shall not rob him'' (Leviticus 19:13), and we learned in a mishna (Bava Kamma 93b): One who robs another of wood and fashions it into vessels, or one who robs another of wool and fashions it into garments, pays the victim according to the value of the goods at the time of the robbery, but he need not return the vessels or garments, since by changing the stolen items he acquired them. If he can acquire the stolen item, this is apparently a conclusive refutation of the opinion of Rava.
Rachi non traduit
כשעת הגזילה. צמר ועצים בעלמא אבל הכלים והבגדים קנה בשינוי אלמא מהני:
Tossefoth non traduit
משלמין כשעת הגזילה. דשינוי קנה אלמא מהני ותיובתא דרבא:
אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ''אֲשֶׁר גָּזָל'' — כְּמָה שֶׁגָּזַל.
Traduction
The Gemara explains that Rava could say to you: It is different there, as the verse states: ''He shall restore the stolen item that he took by robbery'' (Leviticus 5:23). This teaches that he must return the original item only if it is still like that which he took by robbery and has not been altered. But in general, transgressions are not effective.
Rachi non traduit
אשר גזל כעין שגזל. יחזיר:
וּלְאַבָּיֵי, הַאי ''אֲשֶׁר גָּזָל'' מִיבְּעֵי לֵיהּ: עַל גְּזֵילוֹ שֶׁלּוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, עַל גְּזֵילוֹ שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.
Traduction
And according to the opinion of Abaye, this phrase: ''That he took by robbery,'' is necessary to teach that one who takes a false oath denying he robbed another, who must then pay an additional fifth of the value of the stolen item when he returns it, need add a fifth only for denying his own act of robbery, but for denying his deceased father’s act of robbery when sued by the victim as the robber’s heir, he need not add an additional fifth.
Rachi non traduit
ואביי. להכי לא איצטריך דאנא ידענא דמהני אלא להך דרשא דהאי אשר גזל כתיב גבי שבועה שנשבע לשקר וכתיב (ויקרא ה) יוסיף חומש וקמ''ל דעל גזילו מוסיף חומש אם נשבע לשקר והודה:
ואינו מוסיף חומש על גזל אביו. אפילו נשבע עליו לשקר:
וַהֲרֵי מַשְׁכּוֹן, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבוֹט עֲבוֹטוֹ'', וּתְנַן: מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה בַּיּוֹם — תְּיוּבְתָּא דְרָבָא!
Traduction
The Gemara objects: But there is the case of collateral, with regard to which the Merciful One states: ''When you lend your neighbor any manner of loan, you shall not go into his house to fetch his pledge'' (Deuteronomy 24:10), teaching that a creditor may not seize collateral if the debtor delays payment. And we learned in a mishna (Bava Metzia 113a): If the creditor nevertheless seized two items as collateral, he returns a mattress by night, as the debtor requires it for sleeping, and a plow, which is needed for his daytime work, by day. The creditor may keep possession of seized collateral when it is not being used, which is apparently a conclusive refutation of the opinion of Rava.
Rachi non traduit
מחזיר את הכר בלילה כו'. וגבי ממשכנין בעל כרחו קתני לה בבבא מציעא בפ' המקבל (בבא מציעא דף קיג.). אלמא מהני וקני למשכון יום דהיינו מחרישה קני בלילה וכסות לילה קני מלוה ביום אלמא מהני:
Tossefoth non traduit
מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ותיובתא דרבא. דאי לא מהני לא היה תפיסתו תפיסה והיה לו להחזירם לבעלים מכל וכל ואם תאמר מנלן דהא מתניתין במשכנו שלא ברשות איירי דלמא במשכנו שליח בית דין קאמר דמחזיר הכר בלילה והמחרישה ביום דלא עבר אבל היכא דעבר אימא לך דלא מהני וי''ל דהך משנה מיתניא בפרק המקבל (ב''מ דף קיג.) גבי משכנו שלא ברשות דתני לעיל מיניה המלוה חבירו לא ימשכנו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ליטול משכונו שנאמר בחוץ תעמוד היו לו שני כלים נוטל אחד ומניח אחד מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום אלמא אשלא ברשות קאי:
אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ''הָשֵׁב תָּשִׁיב''.
Traduction
The Gemara explains that Rava could say to you: It is different there, as the verse states: ''And if he be a poor man, you shall not sleep with his pledge; you shall restore [hashev tashiv] to him the pledge'' (Deuteronomy 24:12–13). The repetition of the verb teaches that the creditor must return the collateral many times, e.g., he must return a plow each morning and take it back each night, and return a mattress each night and take it back each morning, but he does not have to return the collateral permanently. But in general, transgressions are not effective.
Rachi non traduit
שאני התם דכתיב השב תשיבנו לו. מריבויא דקרא נפקא לן דמחזיר כמה פעמים ולא משכחת לה אלא הכי דמחזיר כלי יום ביום וכלי לילה בלילה ומהכא נפקא דקני. ולאביי ריבויא דקרא לא משמע ליה והשב תשיבנו איצטריך דאי לא כתיב ביה הוה אמינא איבעי ניהדר איבעי לא ניהדר:
ה''ג ל''א אמר לך רבא שאני התם דכתיב עד בא השמש תשיבנו. ודרשינן ליה בהמקבל הכי כל היום עד שיבא השמש תשיבנו ללוה ובבוא השמש תקחנו ממנו מכאן לכסות יום שניתנה ליחבל בלילה וכתיב קרא אחרינא השב תשיבנו כבוא השמש מכאן לכסות לילה שניתנה ליחבל ביום ומהכא נפקא לן דמהני. ואביי אמר לך לאו לאשמועינן דמהני אלא חד לכסות יום שיחזירנו ביום וחד לכסות לילה שחייב להחזירו בלילה וצריכי. והאי וצריכי לא איתפרש לן ונראה לי דהכי הוא דאי אשמעינן לכסות יום כגון מחרישה משום דחיותיה הוא אבל כסות לילה אימא לא ואי כתיב כסות לילה משום דמצטער אבל כסות יום אימא לא:
Tossefoth non traduit
שאני התם דאמר קרא השב תשיב. וא''ת הא דאמר פרק אלו מציאות (ב''מ דף לא:) השב תשיב אין לי [אלא] שמשכנו ברשות שלא ברשות מנין ת''ל השב תשיב מכל מקום משמע דאי לאו השב תשיב ה''א דמשכנו שלא ברשות אינו צריך השבה והכא אמר לרבא דאי לאו השב תשיב ה''א דלא מהני תפיסתו והיה צריך להחזיר מכל וכל וצריך לפרש לרבא הכי אין לי אלא שמשכנו ברשות דמחזיר ונוטלה אבל משכנו שלא ברשות מנין דחוזר ונוטלה דמהניא תפיסתו ת''ל השב תשיב מכל מקום ולאביי ה''פ אין לי אלא דצריך להחזיר כלל אלא שמשכנו ברשות משכנו שלא ברשות מנין דצריך להחזיר לו כלל כיון דעביד מהני ולא מהדר ת''ל השב תשיב מ''מ והכי נמי קאמר הכא דלאביי אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב ה''א איסורא עבד ואי בעי מהדר ואי בעי לא מהדר קמ''ל וקשה מההיא דסוף פ' המקבל (ב''מ דף קטז.) דההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה אתא לקמיה דאביי א''ל זיל אהדר משום דברים שעושין בהן אוכל נפש וכיון דאית ליה לאביי דאי עבד מהני אמאי קא''ל זיל אהדר וי''ל דמיירי שלא נתכוין ההוא גברא לעבור ומהאי טעמא נמי ניחא קושיא אחרת דתנן פ' המקבל (בבא מציעא קטו.) חבל ריחיים ורכב לוקה שתים וקשה כיון דאית ליה לאביי דאית ליה תקנה בחזרה כדאמר גבי סכינא דאשכבתא זיל אהדר א''כ אמאי לקי לאו הניתק לעשה הוא ולפי הא דפירשתי ניחא דהא דאמר אביי זיל אהדר מיירי בשלא נתכוין לעבור והא דתנן דלקי במתכוין לעבור ויש מתרצים דהא דאמר דלקי מיירי בשנאבד דאין בידו להחזיר ולא נהירא שהרי בפרק בתרא דמכות (דף טז:) משמע דהיכא דגברא בר תשלומין הוא לא מהני ביטול:
וּלְאַבָּיֵי, אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא ''הָשֵׁב תָּשִׁיב'', הֲוָה אָמֵינָא אִיסּוּרָא עֲבַד, אִי בָּעֵי נַיהְדַּר וְאִי בָּעֵי לָא נַהְדַּר, קָא מַשְׁמַע לַן. (חסר לישנא אחרינא)
Traduction
The Gemara notes: And according to the opinion of Abaye, that transgressions are generally effective, the repetition of the verb may be explained as follows: If the Merciful One had not stated: ''Hashev tashiv,'' I would say that a creditor who seizes collateral from the home of the debtor has performed a prohibition, but having done so, if he desires, he may return the collateral, and if he desires, he may not return it. The verse therefore teaches us that he must return the items the debtor needs.
וַהֲרֵי פֵּאָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ''לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקוּצְרֶךָ'', וּתְנַן: מִצְוַת פֵּאָה לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה, לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה — יַפְרִישׁ מִן הָעֳמָרִים, לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעֳמָרִים — יַפְרִישׁ מִן הַכְּרִי עַד שֶׁלֹּא מֵירְחוֹ.
Traduction
The Gemara objects: But there is the case of produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], with regard to which the Merciful One stated: And when you reap the harvest of your land, you shall not wholly reap the corner of your field'' (Leviticus 23:22), but one must leave a corner of the field for the poor. And we learned in a baraita (Tosefta, Pe’a 1:5): The optimal way to fulfill the mitzva of pe’a is for the owner to separate it from the standing grain, i.e., grain that has not been harvested. If he did not separate it from the standing grain, he separates it from the sheaves of grain that have already been harvested. If he did not separate it from the sheaves, he separates it from the pile of grain, as long as he has not yet smoothed the pile.
Rachi non traduit
מירחו. דאיקבע למעשר ולתרומה:
מֵירְחוֹ — מְעַשְּׂרוֹ וְנוֹתֵן לוֹ; מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִיסָּה, תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי!
Traduction
The baraita continues: Once he smooths the pile of grain, it becomes obligated in tithes. Therefore, he must first tithe the grain and then give a portion of the produce to the poor as pe’a, so that the poor need not tithe what they receive. Additionally, the Sages said in the name of Rabbi Yishmael: If he did not separate pe’a during any of these stages, and he milled the grain and kneaded it into dough, he separates pe’a even from the dough and gives it to the poor. Even if the owner harvested the grain, the pe’a is still not considered his, which is apparently a conclusive refutation of the opinion of Abaye.
Rachi non traduit
מעשר. תחילה ואח''כ נותן (לה) פאה:
תיובתא דאביי. דאמר מהני דהא הכא לא מהני:
Tossefoth non traduit
אף מפריש מן העיסה. ואין שינוי שם קונה:
אָמַר לָךְ אַבַּיֵּי: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ''תַּעֲזוֹב'', ''תַּעֲזוֹב'' יַתִּירָא.
Traduction
The Gemara explains that Abaye could say to you: It is different there, as the verse states: ''You shall leave them for the poor and for the stranger'' (Leviticus 19:10), and subsequently, it again states: ''You shall leave them for the poor and for the stranger'' (Leviticus 23:22). The superfluous phrase teaches that the owner must give pe’a in any event, even if he harvests the grain and kneads it into dough. But in general, transgressions are effective.
Rachi non traduit
תעזוב תעזוב. תרי זימני כתיב לעני ולגר תעזוב אותם חד בקדושים תהיו וחד באמור אל הכהנים לאשמועינן מקרא דתעזוב יתירא דאע''ג דאישתני בידו לא קנייה:
Tossefoth non traduit
אמר אביי שאני התם דאמר קרא (עזב) תעזוב ורבא אמר לך כו'. וא''ת הכא משמע דלאביי איצטריך תעזוב יתירא ולרבא לא איצטריך ובריש הגוזל עצים (ב''ק דף צד.) משמע איפכא דאביי מוכח מהך מילתא דרבי ישמעאל דשינוי במקומו עומד ורבא דחי ליה ואמר שאני הכא דכתיב תעזוב יתירא וי''ל דהכא אליבא דת''ק איירי דלאביי דאמר אי עביד מהני אי לא כתיב תעזוב יתירא לא היה צריך להפריש פאה מיד שעבר אלא תכלה מיהו לת''ק אי אשתני בידו ועשה ממנו עיסה קנאה בשינוי ואינו צריך להפריש פאה מכאן ואילך אבל ר' ישמעאל דאמר יפריש מן העיסה אית ליה דשינוי במקומו עומד דאי הוה ס''ל בעלמא דשינוי קונה לא היה מפריש מן העיסה ואע''ג דכתיב תעזוב יתירא איצטריך שפיר להיכא דלא אישתני אע''ג דבעלמא אי עביד מהני הכא לא מהני משום דכתיב תעזוב יתירא אבל רבא דאית ליה דאי עבד לא מהני משום הכי קאמר ת''ק דצריך להפריש פאה אע''ג דעבר אלא תכלה ואין צריך תעזוב יתירא לת''ק להכי מיהו היכא דאישתני פטור דשינוי קונה ור' ישמעאל סבר דבעלמא שינוי קונה אבל הכא לא קנה משום דכתיב תעזוב יתירא:
וְרָבָא אָמַר לָךְ: יֵשׁ לְךָ עֲזִיבָה אַחֶרֶת שֶׁכָּזוֹ, וְאֵיזוֹ? זֶה הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ.
Traduction
And Rava, who maintains that in general transgressions are not effective, could say to you that the extra verse teaches that there is another type of leaving over one’s grain that is like this. And what is that? It is the case of one who renounces ownership of his vineyard.
דְּתַנְיָא: הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים לַשַּׁחַר וּבְצָרוֹ — חַיָּיב בְּפֶרֶט וְעוֹלֵלוֹת, בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר.
Traduction
As it is taught in a baraita: If one renounced ownership of his vineyard, thereby exempting it from tithes and gifts to the poor, and he rose early in the morning, retook possession of it, and harvested it, he is still obligated in the mitzva of individual fallen grapes left for the poor [peret], and in the mitzva of incompletely formed clusters of grapes left for the poor [olelot], and in the mitzva of forgotten clusters of grapes left for the poor, and in the mitzva of pe’a, but he remains exempt from the mitzva to tithe his produce. His obligation to give the gifts to the poor even though the vineyard was at some point ownerless is derived from the repeated phrase: ''You shall leave them for the poor.''
Rachi non traduit
חייב בפרט ובעוללות כו'. ואע''ג דהפקר פטור מכל אלו הפקר כי האי חייב דנפקא לן מתעזוב יתירא דבכולהו כתיב תעזוב יתירא:
ופטור מן המעשר. דבמעשר לא כתיב תעזוב יתירא ולרבויי האי הפקר אתא תעזוב ולא לרבויי שינוי דהא בעלמא נמי לא מהני:
Tossefoth non traduit
המפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ופאה. פירש''י אע''ג דהפקר פטור מכל אלו הפקר כי האי חייב ונפקא לן מתעזוב יתירא דבכולהו כתיב תעזוב יתירא ואור''י דהחיוב תלוי היכא דזכה בגוף השדה אבל היכא דלא זכה רק בפירות פטור מכולהו:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְהַשְׁתָּא דְּשַׁנִּינַן כֹּל הָנֵי שִׁינּוּיֵי, דְּאַבָּיֵי וְרָבָא בְּמַאי פְּלִיגִי?
Traduction
§ Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: And now that we have given all of these answers, explaining that Abaye and Rava concede to one another in all the above cases, with regard to what cases do Abaye and Rava disagree?
Rachi non traduit
והשתא דמשנינן כל הני שינויי. דאיכא דמהני ואיכא דלא מהני ובכולהו מודו אביי ורבא במאי פליגי:
Tossefoth non traduit
והשתא דשנינן כל הני שינויי אביי ורבא במאי פליגי. וא''ת נימא דפליגי בהכי כגון אדם שנשבע שלא לגרש את אשתו ואחר כך עבר וגירשה דלאביי מהני ולרבא לא מהני גירושין כיון דעבר אמימרא דרחמנא ויש לומר כיון שאין האיסור כמו לא יוכל לשלחה אלא שהוא בדה את האיסור בכה''ג לא אמר רבא דלא מהני וקשיא לרבינו ברוך אמאי לא קאמר דפליגי בהכי כגון אם פדה בכור או מעשר או חרמים לא מהני לכ''ע כדמפרש סוגיא דלאביי לא לקי כיון דלא מהני דהכי אמר אביי לעיל דהיכא דלא מהני לא לקי ולרבא לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא צ''ע:
בְּרִבִּית קְצוּצָה קָמִיפַּלְגִי, וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רִבִּית קְצוּצָה יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין,
Traduction
Rav Ashi answered: They disagree with regard to fixed [ketzutza] interest, and their dispute is like that of Rabbi Elazar and Rabbi Yoḥanan. As Rabbi Elazar said: If a debtor paid fixed interest and petitions the court to have it returned to him, since the Torah prohibits the charging of interest, it is repossessed from the creditor by the judges of the court.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source